החלטה בתיק ע"ע 19054-02-11

1.         לפנינו בקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, במסגרת הערעור אשר הגיש המשיב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 5.1.11 (מותב בראשות כב' השופטת לויט ונציגי הציבור ה"ה בילוגורסקי וירקוני, תע"א 8468-07).

            בבית הדין האזורי הגישה המבקשת תביעה בגין פיטוריה שלא כדין בהיותה בהריון, לאחר שהשלימה שישה חודשי עבודה.

            בית הדין קמא קיבל את התביעה ופסק לתובעת 76,227 ש"ח בצירוף הוצאות.

2.         בתאריך 9.2.11 הגיש המשיב ערעור ובו השיג על דחיית גרסתו וקבלת תביעת המבקשת.

3.         המבקשת טוענת, כי יש לחייב המשיב בערובה מאחר ועד למועד הגשת הבקשה לא שילם את פסק הדין אשר ניתן כנגדו ואף לא שילם את ההוצאות אשר פסק לו בית הדין קמא. לאור התנהלות המשיב טענה המבקשת כי היא פועלת להשיג את סכום האגרה לצורך פתיחת הליכי הוצאה לפועל ומצבה הכלכלי עומד לה לרועץ.

            המבקשת טוענת כי פסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות ומהימנות עדים ובפסקי דין מסוג זה בית הדין הארצי אינו נוטה להתערב. על כן סיכויי הערעור קלושים.

            יתר על כן, מפרטת המבקשת כי המשיב לא ציין את כתובתו בערעור, ולא ניתן לאתר את כתובתו, ולא בכדי.

            לאור זאת מבוקש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בהליך זה.

4.         המשיב טען כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ומטעם זה יש לדחותה. עוד טען כי בית דין קמא חייב אותו בפיצוי עונשי על מעשיו ולא בפיצוי בגין נזק לא ממוני, ובכך, בין היתר, טעה לטעמו בית דין קמא. זאת ועוד, היעתרות  לבקשה תחסום למעשה את זכות גישתו של המשיב לערכאות.

5.         המבקשת הגישה תשובה לתגובה וטענה כי תגובת המשיב מעידה על חוסר תום לב בוטה שעה שלא התייחס בתגובתו כלל לטענות המהותיות המחייבות לטעמה הפקדת ערובה. כמו כן, לא ציין המשיב את כתובתו העדכנית.

6.        הכרעה

מעמדה של זכות הגישה לערכאות נדונה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו  של בית  דין  זה  שראו בה זכות ה"נעלה  מזכות  יסוד" 1. מנגד,  קמה זכותו  של צד  שלא  להיגרר להליכי  סרק  ושלא  לבוא  לידי חסרון  כיס ככל שתידחה התביעה  כנגדו. בהעדר הסדר ספציפי  לעניין חיוב  בעל  דין  בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות על פיו, נקבע בפסיקת בית הדין כי במקרים המתאימים, ובהתחשב במיוחד שבמשפט העבודה ניתן לאמץ את הוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בחיוב תובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע היה ותידחה תביעתו. 2

7.         בשורת פסקי דין הותוו אמות המידה בכל הנוגע לחיוב תובע שהוא עובד זר להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. מאוחר יותר, בעניין פתחי אבו נסאר, הותוו אמות המידה לחיוב תובע תושב ישראל, תושב שטחים ותושב  זר  בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. בכל הנוגע לחיוב בעל דין שהוא תושב ישראל בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, קבעה  הפסיקה זה מכבר כי כאשר לבעל הדין התובע "היסטוריה" של אי עמידת בחיובים קודמים של תשלום הוצאות שהוטלו עליו, הרי שיש מקום לצוות על הפקדת ערובה להוצאות. 3 עוד נפסק כי כאשר מדובר בבקשה להפקדת ערובה בשלב הערעור משקלו של נימוק זה עולה, כיון שמדובר בהוצאות שנפסקו בפסק דין סופי, לאחר שהתקיים דיון מהותי בעניינו של המערער. זאת, בשונה מהוצאות שנפסקות בערכאה הראשונה בהליכי ביניים, אשר לעתים נפסקות בשל מחדלים בניהול ההתדיינות, ואין בהן כדי להעיד על מהות התביעה ועל סיכויי התביעה. כמו כן, כאמור, בהתחשב בעובדה כי המערער כבר מימש, ולו חלקית, את זכות הגישה לערכאות, משקלה של הזכות לגבות את ההוצאות עולה. לפיכך, אי קיום חיוב בהוצאות שהוטלו בפסק הדין של הערכאה הראשונה יהווה, בדרך כלל, נימוק לחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הערעור. 4 .

7.         במקרה שלפנינו, המשיב לא הכחיש בתגובתו כי לא שילם את פסק הדין וההוצאות, אשר נפסקו ע"י בית הדין קמא.מכאן שההתקיים התנאי הראשון ,לחיוב המשיב בערובה והוא אי קיום חיוב כספי קודם.

כעת,יש לבחון גם את סיכויי הערעור ושילובם של שני השיקולים צריך להטות את הכף לכאן או לכאן.

9.         באשר לסיכויי הערעור. עיון בפסק הדין מעלה כי הוא מבוסס על קביעת מהימנות עדים. בית הדין קמא קיבל את גרסת המבקשת ודחה את גרסת המשיב. המסקנות אליהן הגיע בית הדין קמא ביחס לגרסאות הצדדים הן עובדתיות וספק אם ערכאת הערעור תתערב בהן.

            על כן, באיזון בין זכותו של המשיב לפנות לערכאות מול זכות המבקשת כי יתנהל הליך אשר לא  יגרום לה הוצאות נוספות, ובהתחשב באי תשלום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין כמו גם סיכויי הערעור הנמוכים, יש לחייב את המשיב בערובה להוצאות.

10.        אשר על כן, המשיב 3,000 ש"ח במזומן בקופת בית הדין להבטחת הוצאות המבקשת עד ליום 14.6.11. לא יופקד הסכום במועד, יימחק הערעור.

ניתנה היום,  י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.